פלגי יואל Nussbecher Emil קורות חיים ב-1939 עלה לארץ והגיע לקיבוץ אפיקים. ב-1942 התגייס לפלמ"ח וב-1943 התנדב לשליחות צנחנים באירופה הכבושה על ידי הגרמנים. עבר אימונים והכשרה וב-15.4.1944 צנח יחד עם פרץ גולדשטיין (Goldstein Ferenc) ועם שני אנשי צבא בריטים על אדמת יוגוסלביה. הגיע אל מפקדת הקורפוס הששי של הפרטיזנים בהרי פפוק. ב-19.6.1944 עבר יחד עם פרץ את נהר הדראווה (Dráva) והגיע להונגריה. מיום עוברם את הגבול עקבו אחריהם אנשי הריגול הנגדי ההונגרי. יואל ופרץ הגיעו כעבור יום לבודפשט ונפגשו קודם עם ד"ר ישראל קסטנר (Kasztner Rezső) מראשי ה'וועדה לעזרה והצלה' (Budapesti Mentőbizottság) ואחר כך עם חברי תנועות הנוער החלוציות במחתרת. בעשרים ושבע ביוני נעצר יואל על ידי הריגול הנגדי ההונגרי ואילו פרץ נעצר באחד ביולי. הגרמנים דרשו מההונגרים להסגיר לידיהם את הצנחנים. יואל הובל אל בית הסוהר של הגסטפו ברחוב פה (Fő utca) ומשם הועברו לבית הסוהר המרכזי בשדרות מרגיט (Margit körút) בו היתה כלואה כבר גם חנה סנש (Szenes Anikó, Hanna). יואל נחקר ועונה, אולם לא גילה את סודותיו ואת מטרת שליחותו. עם התקרבות הצבא אל בירת הונגריה, הועבר יואל, יחד עם פרץ אל בית הסוהר בעיר קומארום (Komárom). ב-8.12.1944 הוכנסו יואל ופרץ לקרון רכבת בדרכם לגרמניה. יואל הצליח לקפוץ מן הרכבת ולהגיע בחזרה לבודפשט, בה מצא מקלט אצל חברי המחתרת החלוצית. פרץ נלקח לגרמניה ונספה. אחרי המלחמה חזר יואל לארץ והתגייס לחיל האוויר הישראלי. כיהן כמנכ"ל אל-על וכשגריר ישראל בטנזניה. בספרו 'רוח גדולה באה' שראה אור ב-1977 תיאר את קורותיו בתקופת המלחמה.