יואל פלגי נחלץ מרכבת הגירוש


…בצהריים אספו את האסירים מכל הקומות, כשלוש-מאות אסירים, שסודרו בחמישיות על-פי סדר האלפבית. יואל וחבריו, שהתכוננו לבריחה, הצליחו להסתדר - על אף הפקודה - בחמישיות סמוכות זו לזו. במכוניות משא הובלו כולם לתחנת רכבת, מופצצת כהוגן. שם הם חיכו שעות עד שהעלו אותם לחמישה קרונות, כשהמלווים נכנסים לשני קרונות נפרדים. המלווים היו צעירים חמושים במכונות ירייה, מקלגסי 'צלב החץ' (nyilas). יואל, ואתו חמישה פרטיזנים יוגוסלביים, הצרפתי ועוד כמה אסירים מהימנים התרכזו ליד קיר הקרון, ועשו כל שאפשר כדי לבודד את עצמם מהאחרים שלא הכירו אותם. אחד הפרטיזנים צירף אל הקבוצה חבורת קומוניסטים. היו ביניהם אחדים עם אולרים. לצרפתי היה הכלי המועיל ביותר: סכין סנדלרים. חלקם עבדו ליד הקיר וחלקם פצחו בשירה עליזה, כך שלא נשמע רחש עבודת הקידוח בקיר. עם התקדמות העבודה אפשר היה לשלב את מוט הברזל העבה של יואל. עברו עליהם כמה רגעי מתח במשך העבודה כשאחד המלווים ערך ביקור, אך למזלם הכל עבר בשלום. בעת הנסיעה תקפו אווירונים רוסיים את המסילה.<br> כשסוף סוף הגיע הרגע המתאים, פרצו הבורחים החוצה. יואל וחברו הצרפתי עלו על הגג והתקדמו, כדי לעבור את קרונות המלווים, שחשו במשהו והמטירו כדורים משני צידי הקרונות של האסירים. יואל וטוני הצליחו לעבור את קרונות המלווים, וירדו בסולם צדדי מהגג. טוני הספיק להתגלגל לתעלה ויואל קיבל מכה כשהרכבת נעצרה. הוא התגלגל אל מתחת לקרון ונצמד לקרקע.<br>דרך הפירצה בקיר הקרון הצליחו לברוח אסירים נוספים. הלילה היה חשוך וערפל סמיך כיסה את הסביבה. המלווים החליטו לחזור ולנסוע הלאה. יואל ניצל. הוא התגלגל לתעלה, מצא את טוני ושניהם רעדו מקור. בעזרת מצפן זעיר, שלא נפרד ממנו אף פעם, קבע כיוון הליכה מהפסים והלאה דרך השדות. אחרי הליכה קשה של כמה שעות בבוץ הם נתקלו בעמדה ארטילרית גרמנית והסתתרו בסביבה עד הבוקר. עם הנץ האור התקרבו לכרם ומצאו שם מחסן בטון שחשבו לחכות בו עד לבוא הרוסים, אך הקור גירש אותם משם...<br>...ב-24 בנובמבר הגיעו השניים לבודפשט. יואל חיפש קשר עם המחתרת החלוצית. כל הבתים המוכרים לו היו הרוסים ומופצצים. כעבור כמה ימים נפגש עם טוני, שהביא לו כתובת מהקצין הצרפתי. יואל הלך למקום הרשום ומצא שם כמה קצינים של בנות-הברית. לאחר חקירה וזיהוי הם הזמינו אותו להישאר אצלם. יואל סיפר, שהוא פועל בתפקיד כפול, יהודי ובריטי. הקצין הבריטי פטר אותו מכל תפקיד צבאי בריטי ואיחל לו להצליח, להציל רבים מאחיו היהודים. מהקצין האנגלי קיבל כתובת של 'הצלב האדום הבינלאומי' ואת שמו של אחד הקצינים שעבד שם. בכתובת שקיבל פגש יואל את הקצין, ולשמחתו גם את ידידו רפי פרידל, ובחדר הסמוך את נשקה. באמצעותם הגיע לבניין, שהיה בחסות הצירות השוויצרית.

חזרה