<b>למול 'הפתרון הסופי' - 'הטיול' מסלובקיה להונגריה</b><br><br>ב'ועידת ואנזה' שנערכה בגרמניה ב - 20.1.1941 נפלה ההחלטה על 'הפתרון הסופי', ונפתחה תקופה חדשה בתהליך השמדת היהודים. כבר בתחילת מרס 1942 החלו לרכז את יהודי סלובקיה ל'עבודה ברייך'. למעשה היו אלה המשלוחים הראשונים שהגיעו אל תאי הגזים של מחנה ההשמדה הגדול ביותר בהיסטוריה, מחנה בירקנאו-אושוויץ.<br>עד לתחילת הגירושים שימשה סלובקיה מקלט לפליטים מפולין, אשר החלו להגיע אליה כבר בתחילת 1941, מביאים עימם לסלובקיה את החששות מפני השמדה.<br>באביב 1942, כאשר נפוצו גם בסלובקיה השמועות על התוכנית ל'יישוב מחדש' של היהודים, החל חלק מהפליטים הפולנים בסלובקיה וחלק מחברי תנועות הנוער המקומיות לחפש הצלה זמנית בהונגריה. הגירושים בפועל מסלובקיה הביאו את הגל הגדול הראשון של פליטים להונגריה. בין הפליטים האלה היו גם יהודים מעטים מפולין, אשר הצליחו לברוח עוד קודם לכן לסלובקיה. בנוסף, מאחר שהממשלה הבריטית לא הכירה בסלובקיה העצמאית, לא התאפשרה עלייה לגאלית מסלובקיה לארץ ישראל. לכן הגיעו הסרטיפיקטים עבור יהודי סלובקיה ל<a href="hi_show.aspx?Id=45401"style="text-decoration:underline; color=#720000;">משרד הארץ ישראלי (Palesztina Hivatal)</a> בבודפשט תוך זמן קצר הלכה וגדלה אוכלוסייה זו של פליטים והפכה לגורם בעל משקל בחיי הקהילה היהודית בהונגריה - כך התחיל מפעל הברחות הגבול הגדול של אותם ימים המכונה <a href="hi_show.aspx?Id=45356"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'הטיול'</a>.<br>שתי סיבות לפחות, הניעו את המבצע המאורגן של ה'טיול' להונגריה. אחת: מצבם הטוב יחסית של יהודי הונגריה באותה עת; שנייה: הסיכוי להמשיך מהונגריה ולעלות לארץ באופן לגאלי או בלתי לגאלי. פליטים בדקו אפשרות לצאת מהונגריה ואף לעלות לארץ, והיו ביניהם שהצליחו לצאת מהונגריה. מיעוטם הגיע לארץ ישראל, בעלייה לגאלית באמצעות סרטיפיקטים.<br>עד למלחמת העולם הראשונה השתייכה סלובקיה לממלכה ההונגרית, לכן היו תושביה היהודים דוברי הונגרית, ועובדה זאת הקלה על ארגון ה'טיול'. בנובמבר 1938 צורף מחדש חלק מדרום סלובקיה להונגריה, וחלק מחברי התנועות החלוציות מצא את עצמו בהונגריה. רבים מחברי <a href="hi_show.aspx?Id=45705"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'מכבי הצעיר'</a>, <a href="hi_show.aspx?Id=45666"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'בני עקיבא'</a> ו<a href="hi_show.aspx?Id=45657"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'בית"ר'</a> היו חניכי התנועות הסלובקיות.<br>הוחלט, כי חברים דוברי הונגרית יצאו ל'טיול' להונגריה ואילו האחרים יישארו בסלובקיה וינסו להימלט בעזרת תעודות אריות מזויפות. בקרב הפליטים הייתה קבוצה של חברי תנועות הנוער החלוציות, צעירים ששמרו על המסגרות התנועתיות שלהן והיוו גורם מדרבן בתוך אוהדי הציונות ובני הנוער המקומיים.<br>המעבר בגבול התבצע בעזרת מבריחים מקצועיים, תושבי אזור הספר. גבול זה בין סלובקיה והונגריה היה כאמור חדש, מלאכותי ופרוץ לכל אורכו. המעבר הבלתי לגאלי נוהל בקביעות בידי איכרים מקומיים, שהיו להם עסקים, בני משפחה או גם אדמות משני עברי הגבול.<br>שיתוף פעולה בין התנועות התבטא בהעברת מידע, ייעוץ בענייני 'ניירות' וכיו"ב. עם התחלת 'הטיול' נוצר קשר בין מרכזי התנועות בברטיסלבה (Bratislava, Pozsony) ובבודפשט, והידיעה ש'הטיול' עומד להתחיל נמסרה מראש. המעבר בגבול אורגן ביוזמה סלובקית ואילו קבלת החברים בהונגריה אורגנה בידי התנועה שם. כך הגיעו להונגריה הפליטים הפולנים חברי <a href="hi_show.aspx?Id=45676"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'דרור'</a>, <a href="hi_show.aspx?Id=45686"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'הנוער הציוני'</a>, <a href="hi_show.aspx?Id=45696"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'השומר הצעיר'</a>, 'בית"ר' ו'מכבי הצעיר', שהגיעו ראשונים, ואחריהם חברי 'השומר הצעיר'. לבסוף, ביולי אוגוסט 1942, הגיעו חברי 'בני עקיבא'.<br>את אחד ה'טיולים' הללו מתאר <a href="shaliach_show.aspx?id=30266"style="text-decoration:underline; color=#720000;">אליעזר כהן</a>:<br>"הייתי בהכשרה. יומיים שלושה לפני תחילת הגירושים הגיע אלינו חבר הנהגת התנועה מברטיסלבה, ישע הינדלס ואמר, שקיבלו ידיעות שיתחילו בגירושים מסלובקיה... עוד באותו ערב החלטנו שכולנו נעבור להונגריה. הלכנו לחפש מבריחים שיעבירו אותנו בלילה, דרך הנהר ואג (Vág), ואמנם מצאנו כאלה... הצלחנו להעביר את כל שלושים החברים להונגריה. עברנו בקבוצות קטנות בסירה אל הצד ההונגרי, ובצד השני המתינו לנו שני איכרים. חיכינו בביתם עד לפנות בוקר, ואז הובילה אותנו אישה אחת אל הכפר הסמוך. לתחנת הרכבת הלכנו בעצמנו, שם חיכתה לנו חברה מהתנועה ההונגרית. היא נתנה לנו כסף וכרטיסי רכבת לבודפשט".<br>החברה האלמונית הייתה <a href="shaliach_show.aspx?id=70604"style="text-decoration:underline; color=#720000;">אורה וצלר</a>, חברת 'מכבי הצעיר', שהכירה את קרבת הגבול ועליה הוטל מטעם התנועה לטפל בפליטים המגיעים דרך הגבול. נקודות כאלה הוקמו בידי חברי התנועה במספר מקומות לאורך הגבול, אולם במקרים רבים הגיעו הפליטים לבודפשט גם בכוחות עצמם.<br>בתחילת דרכם בהונגריה התקשו הפליטים לסגל לעצמם התנהגות שנגזרה מאורח חייהם הבלתי לגאלי - תנועות הנוער הציוניות לא היו חוקיות בהונגריה, והתנועה הייתה חסרה כל ניסיון מחתרתי. בסוף 1942 נעצרו כעשרים מפעילי התנועה חברי 'השומר הצעיר', 'מכבי הצעיר', ו'דרור'. הייתה זו הפעם הראשונה שנוער ציוני הגיע להתנגשות גלויה עם המשטרה ההונגרית.<br>הפליטים המשיכו להגיע להונגריה במשך כל התקופה, שנמשכה ממרס 1942 ועד מרס 1944, בקצב לא אחיד.
|